כמו באהבה בין גבר לבחורה המלווה בתחושות רוויות הנאה ושל התלהבות כך קורה גם בתהליך עיצוב אתר.העיצוב הראשוני מוצא חן בהחלט היות ומתקיימת לראשונה נקודת המיפגש בין הדימיון המצופה וראיית הדברים העוברים מן החשק לחזוות היצירה המסתיימת בעיצוב המוגמר. כולם נהנים להכיר דבר חדש ויפה הנראה נוצץ ובפעם הראשונה המתגשם.
אולם מעבר לכך עם חלוף הזמן אנו עשויים להישאר עם עבודת עיצוב שכאשר תתפוגג תחושת הקסם הראשוני - היא כלל לא תשרת אותנו.

הבה נסקור מעט גישות לעצוב אתרים כדי לסבר את אוזני ההבנה ולהעמיק בעניין:

1. גישת ההתאמה לסביבה העיצובית של האתרים הקיימים והמתפקדים באותו הנושא/התחום של אתרנו.
כעיקרון יש לקחת בתוך "מטריית" גישה זו גם את תתי הגישות הבאות:
- גישת התאמת העיצוב לנושא
- גישת התאמת העיצוב לקהל היעד
-גישת התאמת העצוב לנוחות שימושיות או להנדסת אנוש וארגונומיה.

2. גישת מציאת חן העיצוב בעיני בעל האתר ושותפיו המקימים
3. גישת התפקוד המיטבי של המוצר אם וכאשר יהיה לו עיצוב מותאם לכך
4. גישת מציאת החן של האתר בעיני המשתמש והשפעתו עליו
5. גישת השוואת כל העניין לרשמים ראשוניים מתחומים אחרים והשפעתם(בפגישות עם מראה של בני אדם,בהשפעות לכאן או לכאן של מוצרים מתחומים אחרים)
6. גישת ההתרגלות ומינימום ההפרעות.
7. גישת השימושיות.
8. גישת הצבעים והצורות הטובים ביותר והמתאימים ביותר? (האם קיים דבר כזה?)
9. גישות פסיכולוגיות להתרשמות ממוצר.
10.השפעת העיצוב (להתרשמות כלשהיא בין אם לחיוב או לשלילה) מכוונת לסוג טיפוס של אדם אחד או לסוגים שונים? (כמה סוגי טיפוסים של אוהבי עיצוב קיימים?)

לצורך העניין נניח שאין כל עדיפות ללימוד אקדמי מסודר של הנושא ויתכן בהחלט מתן עדיפות להיגיון ולשכל הישר - שהרי כך גם בחיי היומיום כולנו בוחרים בעצמנו לרוב את "עיצובנו" ומראנו : בין אם זה בלבוש ,בין אם זה את רוב חפצינו השימושיים ובין אם זה המראה שלנו (צורת השיער,השיזוף הרצוי לנו,איפור וכן הלאה.)

ראשית הנחת היסוד היא שאנחנו ככל הנראה תופסים את מראה העיצוב הרצוי באופן שקרוב יותר לטעמנו שלנו כבעלי האתר והרחוק (באופן טיבעי) ב"מרחק 8" מהטעם הממוצע של המשתמשים (שהוא נקודת היעד - נקרא לה 0). הידע של המעצב עשוי להיות ממוקם היכנשהו
סביב ה 3,4,5 מבחינת הימצאותו באמצע כ"מתווך ידע" וביצוע.

השאלה המקצועית שצריך לשאול הינה : מהי נקודת יציאת הידע של המעצב - מהיכן הינה יוצאת?

- מלימודים (תיאוריות שייתכן אך לא בהכרח המסבירות את הטעם של האנשים)
- מעבודת שטח ? (האנשים מבסוטים מן העבודות אך זה בגלל שהם מתלהבים מעצמם ולא בהכרח העיצוב משרת את הלקוחות)
- אינטואיציה (ידע ושליטה בהרכבת תוצאות מראה שעובדות גם אם הן הורכבו לא בהכרח בתהליך מודע של חשיבה לוגית וניתוח).
- מניסיון? (ומהו ערכו בשטח של עיצוב ומראה? האם אין צורך כאן בכישרון?)

- שילוב מנצח של כל הדברים הללו.

תהליך בחירת העיצוב וסגנונו עשוי כמובן לשלב שאלות שיישאל הלקוח אודות רצונותיו ועשוי לכלול כמובן שאלות שיישאל הקהל (הכללי או לחילופין קהל היעד של המוצר).אך האם אלו הן הדרכים הטובות ביותר לספק עיצוב נכון שיתפקד בכל זמן ? (קיימת הנחה שמוצר טוב עשוי "להמשיך" מאוחר יותר אל שווקים אחרים וחדשים - והרי בהם קיים יהיה קהל יעד חדש שאותו לא חקרנו ולא תישאלנו. אם כך על מה צריך לענות עיצוב טוב ונכון?

11. גישת עקרונות יסוד להשפעת מראה על כלל האנשים בעולם.

נכתב על ידי אריק שני